עמק הדורו - פורטוגל

לעמק הדורו החלטתי לנסוע מפורטו בהחלטה של מהיום למחר. הזמנתי חדר במלון בוטיק במחיר מעולה לשני לילות, השארתי את הדברים בדירה הזמנית בפורטו, ארזתי תיק יחסית קטן, לקחתי רכבת שהתבררה כעתיקה, מקרטעת ולוהטת מחום - אבל הנופים של העמק השכיחו כל טיפת זיעה וייאוש.

ירדתי בתחנת רכבת שוממת, עתיקה כמו הרכבת, שסיפקה הצצה לחזרה בזמן. שם חיכתה לי מונית במחיר מופקע שלקחה אותי במעלה ההר לשני לילות מפנקים בטבע מהמם של הרים וכרמים.

לא יצא לי להכיר לעומק את עמק הדורו כי הייתי נטולת רכב, ולא היו אוטובוסים בסביבת המלון ולא Uber. אבל האמת, שגם לא רציתי לצאת לשום מקום. המלון היה קטן ומושלם, הנוף היה יפה ומושלם, החדר היה מוגזם ומושלם, להיות במלון כזה לבד התברר כרעיון מושלם, והתיאור הזה הוא חלקי ולא מושלם אבל תם ונשלם.

תמונות להמחשה וכניסה ויזואלית לאווירה בהמשך הדף.

בסיום שני הלילות של כל הטוב הזה, שוב לקחה אותי מונית במחיר מופקע לתחנת הרכבת השוממת. המעלות היו יותר מ-40 צלזיוס, וכשהגעתי לתחנה הסתבר שבדיוק באותו היום יש שביתה ושהרכבת תגיע שעתיים וחצי מאוחר יותר.

האפשרות לחזור למלון במעלה ההר לא הייתה, הזיעה העלתה תסכול, והשממה גיחכה לי בפנים.

שני העובדים היחידים בתחנת הרכבת שדיברו רק פורטוגזית, הציעו לשמור לי על הדברים - וגילו לי על נהר ועל הרים, שמחכים ממש מתחת לתחנה. שני העובדים הפכו להיות שני המלאכים שלי. השארתי אצל המלאכים את הדברים הלא חשובים, ויצאתי עם הדברים הלא חשובים האחרים שלי לנהר.

אפשר להגיד שהשעתיים וחצי בין ההרים לנהר עברו כמו כלום ורציתי עוד ועוד ועוד מהכלום הזה. אבל הייתי ערנית על השעון, חזרתי בזמן לרכבת, נפרדתי משני המלאכים ונסעתי חזרה לפורטו מהחזרה בזמן.

השמש התחילה לרדת כשהגיעה הרכבת, אז גם היה נעים ובריזתי בנסיעה המקרטעת עם הנופים המדהימים, וכל החוויה הייתה (כולם.ן יחד:) מ-ו-ש-ל-מ-ת.

מהרכבת

שומם אך מהמם

כדי לקפוץ חזרה לאתר נוודושקה בעולם לחצו וקפצו פה: פה